מתי בפעם האחרונה עשית משהו טוב עבור עצמך? אבל טוב באמת, לא כזה שמעורר רגשות אשם כמו אכילה רגשית, לא כזה שאת חוזרת ממנו מרוקנת יותר. כמו העבודה שאת לא אוהבת, או עוד בילוי ריק מתוכן. או חיפוש אחר משהו להתמלא בו, אוכל אלכוהול סמים חומרים משני תודעה, סקס קניות והרשימה ממשיכה. מתי העזת להביט פנימה ולעמוד מול האמת החשובה: את כאן לא סתם, באת לעשות דרך ומסע אמיתי. כל זמן שאנו כאן יש לנו את ההזדמנות לעשות את העבודה הכי חשובה והכי מיוחדת שבן אנוש יכול לעשות.

אז למה בעצם אהבה עצמית זה כזה חשוב? מכירות את זה שאנחנו קוראות אחת לשניה אהובה ויקירה (בצורה שאינה תמיד אותנטית ומקרבת...) להיות אהובה זה לא משהו להקל בו ראש להיות אהובה זו התמצית הכי מרוכזת של ההוויה שלנו זה הצמא הכי חזק שיש לכל יצור חי בעולם אנו נולדים לתוך הבתים בהם אנו גדלים, כל אחד עם סיפור חיין ונסיבותיהם, אבל אל תטעו, היעדר אהבה עצמית לא קורה רק במקומות מסוימים ולאנשים מסוימים, כמו כאבים רבים הוא חוצה מינים מגזרים ומעמדות הוא אוניברסלי. ולא רק זה, קשה לשנות תפיסה עצמית, גם כאשר אנו מבינים, בעוד קשר שהתחרב לנו, בעוד שבת בודדה שעברנו, בעוד משבר חיים שהופיע, שהדבר שקרס עכשיו חשף לא רק אכזבה...

הנה כמה דברים שהבנתי בשנותיי כמטפלת, עו"ס קלינית, מטפלת אישית זוגית ומשפחתית עם קליניקה משנת 2015, ועוד שנים רבות בשירותים ציבורים ומוסדיים אנו מתמודדים עם בעיות שונות – אבל פעמים רבות הקושי הרגשי שמצוי שם קשור לערך העצמי ולקשיים שבנינו בדרך לאהוב את עצמנו למרביתנו קשה מאוד לראות שהקושי עימו אנו מתמודדים קשור להיעדר אהבה עצמית. המון פעמים זה יוביל לקשיים בקשרים ביניאישיים, כמו: תחושת קורבנות או התנתקות מאחרים. קושי לסמוך והחשוב והעצוב מכל, קושי להאמין שאנו ראויים לאהבה