על אף מה שניתן לחשוב, מריבות זוגיות אינן רק בעיה. החוקר ג'ון גוטמן מזהה לפחות מספר יתרונות שעשויים לצמוח ממריבה. מריבה מאפשרת ניסוי וטעיה ולמידה (זה לא רק טעות שהסתיימה במריבה, זו למידה הדדית) אחרי מריבה לרוב תגיע התרחקות ואז בשלב מסוים ייתכן ויהיה תהליך של התקרבות מחדש ואפילו חיזור במקרים מסוימים. בפוסט הקודם הכרנו מחקר שמזהה ארבע סכנות לזוגיות: בוז, ביקורתיות, הגנתיות והאטמות. ומיד עולה השאלה, אז מה הפתרון לקושי הזה?. כי הרי ברור לחלוטין, שנקודות שפל בשיח הזוגי קורות, והן קורות דווקא בגלל רמת המעורבות הרגשית הגבוהה החושפת את הדפוסים הרגשיים שלנו. אבל גם למי ששרוי במצוקה קשה בתוך הקשר הזוגי יש רגעים של צלילות, רגעים של נטילת אחריות. ואם את או אתה חווים רגע של צלילות כזה, כדאי שתקראו את הרשימה הזאת. בפוסט הזה נסתכל על הפן הנגדי והחיובי, מה שגוטמן מכנה ה Antidote (= תרופת נגד/ סם נגד) הצעה לדרכים שיכולות להרחיק את ארבעת מבשרי הרעה ולמנוע פגיעה בקשר.ואלו הם:
בוז - בוז נחשב, כאמור, כמבשר רעה משמעותי. מעביר מסר של התנשאות ועליונות לצד השני. החוקרים ממליצים להחליף את גישת הבוז בדיבור על מה שאת/ה מרגישים, פשוט להשתמש במשפטים שמתחילים באני. "אני עצוב שלא יוצא לנו לבלות מספיק יחד" , "קשה לי שאתה לא שואל איך היה היום שלי".וכו'
ביקורתיות - ביקורת מקשה על שני הצדדים ומרוקנת את הקשר מהיכולת להכיר ולזהות חלקים טובים. במקום ביקורת: מצאו דבר אחד שיאפשר לכם לגלות כבוד והערכה. "אני רואה עד כמה חשוב לך לבלות עם הילדים", "תודה שאת מתייחסת לבקשות שלי" - שינוי הדדי יתחיל תמיד מהיכולת לזהות משהו טוב וביקורת, לא תקדם את הקשר ואת שיתוף הפעולה.
הגנתיות - במקום להיות הגנתיים, קחו אחריות, ולו על חלק קטן! אולי תתחילו בלשאול: מה אני יכול לעשות כדי לשפר את המצב/התקשורת/היחסים?
האטמות - אם אתם חשים צורך להתנתק, קחו הפסקה והמנעו מלצאת בהצהרות. "אני מציע שנקח זמן להתקרר...", דברים עשויים להחוות אחרת לחלוטין לאחר מספר דקות של הפסקה.
אתם מוזמנים לנסות בבית, כל שינוי קטן משנה את כל התמונה, אז כדאי לנסות.