חיפוש
  • עליזה אוחיון עובדיה

פצעים ונשיקות - תקשורת זוגית שמשחזרת שוב ושוב פצעי ילדות

ואיך נעבור בהצלחה משלב ירח הדבש המזהיר, ליחסים בוגרים ומכילים. אתגר שמחכה לכל זוג שנשאר גם אחרי ירח הדבש יחד.


אל היחסים הזוגיים שלנו אנו מביאים את המשאלות הכי עמוקות לקרבה ומכאן גם את הפצעים הכי כמוסים ועמוקים שלנו. רבים מתפלאים כשהם מבינים, שמול האהובים שלנו עולים בדיוק אותם צרכים וקונפליקטים שיש לנו מול הורינו. יש מי שמביאים את התחושה שאינם טובים וראוים לאהבה, או שאי אפשר לסמוך על אף אחד שיראה אותנו ויאהב אותם. אחרים מבטאים את המשאלה והרצון להיעטף ולהיות מוגן או את החשש להתקרב כדי לא לפגוע ולהפגע, ועוד ועוד.

כשבני זוג נפגשים וניצתת ביניהם אש, הם חווים התאהבות. התאהבות הינה מצב מקסים, משכר וייחודי– אבל זמני. ביציאה ממנו בני הזוג יגלו את האדם עימו הם בחרו להיות בגוונים מציאותיים יותר וללא ההילה המתלווה להתאהבות.

"אהבתי את החוכמה והדייקנות שלו – אבל לא ידעתי שבסוף הם יהפכו למערכת שיטור בחיים שלי", "אהבתי את ההרגישות והרכות שלה – אבל לא הייתי מוכן לזה שהיא בוכה מכל קושי, וזה הלחיץ אותי להיות שם.

" אהבתי שהוא רוח חופשית free spirit , אבל ברגע האמת לא האמנתי שנתקעתי עם גבר שלא יודע להרוויח כסף".


מה עושים בטיפול זוגי, עם המעבר הזה ואיך ניתן להקל עליו?

בטיפול נשאף לייצר מרחב בטוח שיכול להכיל את הקשיים הרגשייים והפצעים האלו. מרחב שיש בו פחות תגובתיות ויותר הקשבה, בכדי שבני הזוג לא יהיו רק על הנתיב המוכר והידוע, בו הם הודפים את הצד השני עם פצעיו שלו, כי אלו לעיתים קרובות,

מציתים את הפגיעות שלהם.

יש לי דימוי בראש , של מכונית, מכונית ניסוי כזאת שבודקת איך הרכב שורד התרסקות. ויש קיר, שמדמה פגיעה, והמכונית הולכת וחוזרת, היא נתקעת בקיר, בום, חוזרת אחורה ושוב – ובכל פעם היא קצת פחות חזקה להכיל את הפגיעה ולשרוד אותה. מערכת היחסים הזוגית היא רכב ההתרסקות הזאת, וכאשר היא הולכת וחוזרת, שוב ושוב ושוב, בכל פעם יש ממנה פחות: פחות אהבה, פחות הכלה, פחות הקשבה לצד השני. אז בתור התחלה, כדאי לעצור את הדבר הזה שכבר לא עוזר לאף אחד, ןלכונן שיח אחר. שיח שמקשיבים בו, שיח שאפשר להגיד דברים שקשה ויש הסכם שהדברים האלה לא ישמשו נגדי.

0 צפיות

© 2019 כל הזכויות שמורות לעליזה אוחיון עובדיה

נוצר על ידי: Wix Point שירותי דיגיטל